פסק-דין בתיק צ"ו 27903-11-10

1.         לפנינו תביעתה של  התובעת כ לתשלום  פיצוי בגין פיטורים בניגוד להוראות חוק עבודת נשים וכן לפיצוי על  עצם פיטוריה, אופן  התנהלות הנתבעת בעניינה והפגמים שנפלו בהליך פיטוריה,  בסך כולל של  270,000 ש"ח.

העובדות  הצריכות  לתביעה 

2.         הנתבעת הינה חברה תעשייתית בתחום הכימיקלים המייצרת דשנים לחקלאות וחומצות לתעשייה ממינרל הפוספט הנכרה על ידה.

3.         התובעת החלה עבודתה בנתבעת ביום 10/10/05, בתפקיד מתאמת מכירות ולוגיסטיקה.

4.         במסגרת תפקידה היה על התובעת לתאם בין משלוחים שהובילו את ייצור הנתבעת ללקוחותיה בחו"ל, להיות בקשר עם חברות הספנות וההובלה ולנהל עימן מו"מ ביחס למחירי ההובלה, לבצע תיאום  מאזנים מול לקוחות  החברה, לתת מענה ללקוחות החברה ביחס למשלוחים שנשלחו אליהם וכיוצא בזה.

5.         בסוף חודש 7/09 זומנה התובעת לשיחה עם מנהלה הישיר, יגאל טוהר, בה הובהר לה כי הנתבעת שוקלת לסיים את  העסקתה בחברה, זאת בשל חוסר שביעות רצונה מאופן תפקודה המקצועי. לבקשת התובעת, עקב יציאתה לחופשה, נדחה מועד  מסירתו של מכתב ההזמנה לשימוע לאחר שובה מחופשה והוא  נמסר לה במחצית חודש 8/08.

6.         התובעת  זומנה לישיבת שימוע  ביום 31/8/09, אולם זו נדחתה ליום 6/9/09 בשל חופשת מחלה בה שהתה התובעת.

7.         בישיבת השימוע העלתה הנתבעת בפני התובעת טענותיה בדבר חוסר שביעות רצונה מתפקוד התובעת, והתובעת התייחסה לטענות שהועלו  כלפיה ואף הגישה הטענות בכתב  לממונה עליה (נספח ג' לתצהיר  יגאל טוהר).  

8.         בתום ישיבת השימוע ולאחר  ששני הצדדים העלו טענותיהם, הציגה התובעת בפני  משתתפי הישיבה אישור רפואי המעיד על היותה בהריון בשבוע ה-8. (נספחים ד' וה' לתצהיר יגאל טוהר). 

9.         ביום 12/10/09 הודיעה הנתבעת לתובעת כי  לאחר שקילת כל הטיעונים בעניינה, הוחלט      לסיים את העסקתה  בנתבעת. בהודעה זו צוין כי נוכח הודעתה של התובעת על היותה     בהריון, בכוונת הנתבעת לפנות לממונה על חוק  עבודת נשים ולבקש היתר לפיטוריה וכי        מועד  סיום העסקתה ייקבע בהתאם להחלטת הממונה (נספח ו' לתצהיר יגאל טוהר).

10.        ביום 19/11/09 פנתה הנתבעת אל הממונה על חוק עבודת נשים במשרד  התמ"ת      (להלן:" הממונה") בבקשה לקבל היתר לפיטוריה של התובעת (נספח ז' לתצהיר  יגאל      טוהר)

11.        ביום 24/12/09 התקיים דיון בפני הממונה, בו נגבו עדויות הצדדים.

12.        ביום 25/1/10 ניתנה החלטת הממונה, בה נקבע  כי  על אף שפיטורי התובעת אינם  קשורים להריון, לא  נמצאה עילה המצדיקה פיטוריה דווקא  בעת הריונה ולפיכך סירבה להתיר את פיטוריה (נספח ד' לכתב התביעה המתוקן). (להלן:" ההחלטה הראשונה")

13.        התובעת המשיכה לעבוד  בנתבעת במהלך הריונה ועד הלידה.  ביום 1/2/10 הודיעה הנתבעת לתובעת על דחיית מועד             סיום העסקתה עד לתום תקופת המניעה הקבועה בחוק, היינו 60 יום לאחר מועד סיום חופשת הלידה.

14.        ביום 16/4/10 ילדה התובעת את בנה במזל טוב ויצאה לחופשת לידה שהסתיימה ביום 14/10/10.

15.        ביום 29/7/10 הודיעה הנתבעת לתובעת כי מועד  סיום העסקתה יהיה ביום 13/12/10,         בתום תקופת המניעה החוקית לפטרה.

16.        ביום 20/9/10  שלחה הנתבעת לתובעת מכתב נוסף בו הודיעה לה כי היא מוותרת על עבודתה בפועל בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה, היינו 60 הימים מיום 14/10/10 ועד ליום 13/12/10 וכי שכרה בגין תקופה זו ישולם לה במלואו (נספח  יג' לתצהיר  יגאל טוהר).

17.        ביום 21/10/10 הודיעה התובעת לנתבעת , באמצעות באת כוחה כי  היא  בהריון בשנית       וביקשה לשוב לעבודה בחברה (נספח ח' לתצהיר  התובעת).

18.        בשל הודעה זו ולאור  המניעה החוקית שנוצרה עקב הריונה השני לסיים את העסקתה במועד שנקבע, פנתה התובעת שוב ביום 8/11/10 לממונה וביקשה היתר חדש לפיטוריה של התובעת (נספח ט"ו לתצהיר יגאל טוהר).